<h1>רבינו ירוחם ני"ח ח"ב</h1>
<h2>דף ז.</h2>
אסור לזמר (בכלי) [בפה] וכל שכן (בפה) [בכלי] זולתי הפזמונים שהם עשויין לזכרון חסדיו של הקב"ה. ואסור למלאת שחוק פיו בזמן הזה משום חרבן בית המקדש זה פשוט בגיטין [ז' ע"א] ובברכות [ל"א ע"א] ובסוטה. ולפרש"י אינו אסור אלא על היין. ולשאר המפרשים אסור אם עושה תמיד על רוב תענוג, וכן בירושלמי [מגילה פ"ג ה"ב]. וכתב גאון דאפילו על היין מותר בבית חתנים, וכן כתב הרשב"ם, וכתבתיו בדין קדושין [נכ"ב] חלק שני, ושם כתבתי כי עטרות חתנים אסורו' אבל עטרות כלות מותרות כדאמרינן [שבת נ"ט ע"א] דרבי עקיבא עבד לדביתהו ירושלם דדהבא והיא עיר של זהב שאמרו ז"ל שאינה יוצאה בשבת עמה אבל בחול מותר, ושם כתבתי כי אצטמא אין בה משום עטרות כלות והיא מטלית שמשימין לכלה ותלוי בה חוטי' ממיני צבעונים תלוי כנגד פניה להסיר הזבובים שהיא מתבייש' להסיר' וכשמניעה ראשה מסירה בהן וכן פשוט בשבת [נ"ח ע"א]. וי"מ כי עטרות חתנים וכלות אסורות כדאמרינן בגיטין [ז' ע"א] בפולמוס של טיטוס הרשע גזרו על עטרות כלה אבל לשאר נשים מותר כדאמרינן [דר' עקיבא וכו'].
